ז’ארגון, פלצנות וכל הג’אז הזה

איזה יופי: מאשימים אותי בפלצנות ובשימוש מוגזם בז’רגון. זאת לא הפעם הראשונה, וגם לא הפעם האחרונה. כמו כל אדם שעובד בתחום שיש בו שפה ייחודית, חלק נכבד מהמילים שאני משתמש בהם כדי לדבר על התחום שלי נשמעות סתומות לגמרי למי שמגיע מתחומים אחרים. הבעיה במקרה שלי היא שהנושא שבו עוסק תחום ההתמחות שלי (סוציולוגיה) הוא “ההתנהגות החברתית”, כלומר כל מה שקורה בין בני אדם. ככה יוצא שכמעט כל פעם שאני מדבר על משהו, תחום ההתמחות שלי גולש לשיחה ומופיעות בה מילים כמו “שדה”, “פוסט-מודרני”, “הון חברתי”, “קונבנציות” ושאר ירקות. למה? בעיקר בגלל ההרגל והנוחות. לכל מושג יש משמעות, אבל היא מורכבת, ומלאה בתפישות והנחות סמויות. אם הייתי מנסה להסביר אותן, הייתי צריך לכתוב מאמר לפני שהיינו יוצאים מזה, אז אני מניח שגם הצד השני מבין על מה אני מדבר. בגלל שהאנשים שאני מדבר איתם מכירים לרוב את התחום שלי, זה עובד כמעט תמיד בלי בעיות. מקסימום, אם לא יבינו משהו, ישאלו. אבל כשמדברים עם מישהו מחוץ לתחום כאילו הוא מכיר אותו, או צריך לרצות להכיר אותו, כל העסק מתפוצץ.

במקרה הנוכחי, זו אשמתי. בלוג הוא סביבה פתוחה, שנכנסים אליה אנשים שאין להם שום קשר לתחום ההתמחות האישית שלי. התעלמתי מזה, והתוצאות בהתאם. מתוך הרגל, השתמשתי במושגים, מונחים ומוסכמות ייחודיים בלי להרגיש צורך להסביר אותם. בטח שלא היה כאן נסיון “להטעות את הקוראים ולגרום להם לחשוב שמה שאני אומר נורא חכם“. בשבילי, השימוש בז’רגון הוא אוטומטי. אני מסביר את עצמי רק כשאני מדבר עם מישהו מחוץ לתחום שמגלה בו עניין (ואני מת על זה). התעניינות מתבטאת בשאלות, בתגובות, או במלים אחרות – בהשקעה. אבל כדי שישקיעו בך, וינסו להתגבר על מחסומי השפה, אתה צריך להיות חשוב. ואני לא. ככה זה כשאתה תקוע בתחום אזוטרי.

וזה בדיוק מה שניסיתי להגיד בפוסט הקודם: כדי שתוכן עצמאי ישפיע, הוא צריך להיות גם “חשוב”, ולא רק “מעניין”. התוכן העצמאי באינטרנט יוצר סביבו קהילה שבה אנשים מבינים על מה אתה מדבר גם בלי להסביר את עצמך, וככל שהעולם הזה מתפתח, הוא הופך לפחות מובן בשביל אנשים בחוץ*. זה ביטוי פשוט לרעיון של “מובחנות” – ככל שסביבה חברתית “מובחנת” יותר צריך להתאמץ יותר כדי להבין מה קורה בה ולהצטרף אליה. לכן, כל תחום חדש פונה לרוב לאחד משני כיוונים: רידוד המובחנות כדי להגיע לקהלים גדולים יותר (תופעה שמכונה “מסחור”, ואכן נעשית לרוב בעזרתו האדיבה של עולם התאגידים), או חיזוק המובחנות כדי ליצור סביבה עצמאית. תחום שהולך בדרך הראשונה, ייבלע על ידי המנגנונים החזקים של תעשיית התרבות, יהפוך לחלק מ”תרבות הצריכה”, ולא תהיה לו לרוב השפעה משמעותית על העולם. תחום שהולך בדרך השניה ייבלע לתוך עצמו ויהפוך גם הוא ללא רלוונטי. אלו שתי האפשרויות הקיצוניות.

אבל ישנה גם אפשרות שלישית: תחום שמספיק לצבור מספיק הכרה ביוקרתו ובחשיבותו לפני שהוא הופך לפופולארי, מאפשר לפועלים במסגרתו להפוך ל”יוצרים”, וכך הוא עוזר להם לשמור על הייחודיות שלהם מפני לחצי השוק. בניגוד למה שקורה בתרבות המסחרית, יוצרים כותבים בעיקר עבור יוצרים אחרים ומונחים על ידי שיקולי יוקרה יותר מאשר על ידי שיקולים של פופולאריות. לכן תכתיבי השוק משפיעים עליהם פחות. תראו לדוגמה את רוברט אלטמן זצ”ל, או את וודי אלן יבדל”א. איך נתנו להם להמשיך לעשות סרטים? הרי שניהם כבר מזמן לא מסחריים. התשובה היא שהם הספיקו לצבור מספיק יוקרה כדי למצוא שותפים ומקורות מימון לפרוייקטים לא רוחיים – כי הם מספקים יוקרה לכל מי שמשתתף בהם. ומה אתם חושבים שייקרה כשאינטרסים מסחריים ופוליטיים יתחילו לחדור ברצינות לויקיפדיה? רק היוקרה של מפעילים ותיקים תוכל לעצור או למתן את השפעתם.

אם כותבי התוכן העצמאי באינטרנט יתמקדו בנסיון להשיג השפעה ופופולאריות, הם ייבלעו. לפחות בשלב הזה, כדי שלתוכן העצמאי באינטרנט יהיה סיכוי ליצור שינוי חברתי הכותבים שלו חייבים להתעקש על העצמאות שלהם, ועל האחריות שהעצמאות הזאת גוררת איתה: האחריות לשפוט. רק כשקבוצה שיש לה משהו חשוב ומעניין מספיק להגיד תאמר לעצמה ולסביבה “אנחנו משהו חדש, אחר וחשוב, ושווה למי שמסביבנו לעשות את המאמץ כדי לנסות ולהבין אותנו”, היא תוכל להשיג השפעה חברתית. והדרך לשם עוברת דרך התבחנות: האומץ להבדיל בין כתיבה טובה ורעה, חשובה וטריוויאלית, מעניינת ומשעממת – ולהתייחס אחרת למי שמוכשר. לכתוב ככה שתוכלו להאמין שהוא יעריך את מה שכתבתם, הוא – ולא קורא אקראי שהרגע נחת מגוגל. לא באמת משנה מה הקריטריונים להבחנה הזאת, כל עוד יש בהם היגיון פנימי שאינו כפוף לשיקולים אחרים. מה שאני מנסה להגיד, בעצם, זה שאין השפעה בלי יוקרה, ואין יוקרה בלי מובחנות.

אני מקווה שיצא קצת יותר מובן הפעם, אבל אחרי קריאה שניה נראה לי שלא ממש. לא נורא.

——————————————————————————————————————————

* הבלוגיה כבר שקועה עד צווארה בז’רגון: קוד חופשי, ווב 2.0, בטא, פקאצות, וורדפרס, מולטיבלוגס, רסס, גרגריוס – מקבץ קטן של מושגים מפוסטים (עוד מושג) שקראתי בימים האחרונים, שלאף אחד כמעט מחוץ לבלוגיה אין מושג מה הם אומרים. אז נכון שאולי אלו לא מילים “גבוהות”, אבל ממתי למילים יש גובה? מה שחשוב הוא אם מבינים אותן או לא.

This entry was posted in אינטרנט, בלוגים. Bookmark the permalink.

6 Responses to ז’ארגון, פלצנות וכל הג’אז הזה

  1. שרית says:

    לא האשמתי! קראתי להן מילים יפות והסברתי שאני פשוט מרגישה לא חכמה מספיק.
    יש הבדל.

  2. NY says:

    נאה, נאה, ובייחוד המשפט האחרון.
    ובמאמר מוסגר: אלוהים, בנאדם, אתה קורא המון בלוגים. כל הכבוד על הסבלנות.

  3. אינטרסים מסחריים ופוליטיים כבר חודרים לוויקיפדיה. ראה חוק מספר 6 בחוקים של ראול: http://en.wikipedia.org/wiki/User:Raul654/Raul's_laws

  4. דורה says:

    הו! לו רק היה אפשר לחבק פוסטים. אני מחכה בכליון עיניים לראות מה ייצא מהבלוג הזה לטווח ארוך (זו הדרך המנומסת להגיד: “תמשיך לכתוב, יא עצלן”). לקוראי ה-RSS שלנו לא יזיק לשמוע ממישהו genuinely חכם מדי פעם. גם אם הוא פלצן.

  5. גילי says:

    אני מנסה לאתר ולתאר את מה שמייחד את הכתיבה הפוסט-ציונית מבחינה לשונית (לצורך עבודה סמינריונית). במאמר של חנן חבר (מספרות עברית לספרות ישראלית) איתרתי די הרבה מהז’רגון הפוסט-מודרני (נרטיב, הגמוני, “אחר”, אלימות [במובן ובהקשרים שונים מהמקובל] וכו’); מההתלהבות לפרק, לערער ולשבור; ומהכתיבה בסגנון מסורבל ולעיתים אומר דבר והיפוכו (בלהט השאיפה להתרחקות מכל דיכוטומיה?) של טקסטים פוסט-מודרניים מסוימים שקראתי באנגלית. אצל פוסט-ציונים אחרים (פפה, קימרלינג – הצעות נוספות? והיכן למצוא טקסטים רלוונטיים, גדושי משלב לשוני פוסט-ציוני?) מינון הז’רגון הייחודי היה אחר.
    אשמח לשמוע מה אתה חושב או יודע על הכתיבה הפוסט-ציונית מבחינה לשונית. למירב ידיעתו של הפרופסור שלו אגיש את העבודה, אין כל ספרות משנית בנושא, כלומר ניתוח של צורת הכתיבה הפוסט-ציונית.
    אולי אין לי פה הרבה חומר לעבודה, אבל קריאת המאמר הנ”ל (אותו התבקשתי לנתח לפני שנה בהקשר לשימושו בתיאוריה הפוסט-קולוניאליסטית) עלתה לי בריאות, או לפחות עלתה לי על העצבים, לפחות חלקית בגלל ההיבטים הלשוניים. אי לכך חשבתי שהניתוח הנוכחי עשוי להביא לי מזור וסיפוק מסוים.
    אשמח לשמוע כל רעיון או אסוציאציה בנידון.

  6. Pingback: קפיטליזם בבלוגספירה » Content / Interactive

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s